מתכוון למה שאני כותב, כותב למה אני מתקוון
זה הייפ-אד? לא, זה סלייט; וגם: טוויטר ובלט
- את דעתי על ההייפ-אד, או התפלוח, אתם כבר מכירים. הבעתי אותה כאן וגם כאן. אני חושב שהמכשיר הזה, כמחשב, עומד להיכשל, אבל יש בהחלט מצב שהוא יהיה הצלחה כבירה כקורא ספרים ונגן מדיה, אם אפל לא יהיו כאלה חמדנים ויורידו ממנו ככה, איזה מאה-מאתיים דולרים.
- לעומת זאת, אני חושב שהסלייט של HP והקורייר של מיקרוסופט עומדים להיות הצלחה. למה? כי הם לא קופצים מעל הפופיק. הם מתמקדים בחלק של צריכת תוכן ולא בהכרח יצירה שלו. ועדיין, הם נותנים כלי יותר פתוח ויותר תומך ליוצרי תכנים, בזכות העובדה שהסלייט מריץ Windows 7 סטנדרטית לחלוטין. מה יש בהייפ-אד? iPhoneOS. אז נכון, אולי נראה שם ריבוי משימות ביוני, ועדיין – זו משמעותית מערכת סגורה יותר, שנשלטת לחלוטין בידי אפל – הן מצד מערכת ההפעלה עצמה והן במערכת האקולוגית שלה: חנות היישומים המנוהלת ביד קשה על ידי אפל (אלא אם אתם פורצים את ההייפ-אד שלכם, ואז תגידו שלום לאחריות).
- בעניין הזה אני מנוע מלהביע את דעתי, אבל אני רק יכול לומר שאני מסכים עם יובל דרור. מצד שני, אוסיף רק פרפרזה על דבריו של בן גוריון: אינני יודע מה רצוי לעם, אבל אני יודע מה העם רוצה (לקרוא). אנחנו משרתים את קהל הקוראים שלנו, ומה לעשות שההייפ-אד מעורר עניין בקרב הקוראים. אנשים רוצים לדעת עליו. תשאלו אפילו את החבר'ה בפאב הקבוע של ניצן.
- ובעניין אחר, אבל מגניב לא פחות ואולי יותר: כתבה בניו יורק טיימס, עוסקת בשני נושאים קרובים ללבי – רשת ובלט. היא מספרת על כך שרקדני הבלט של ניו יורק וה-ABT גילו את טוויטר. האמנים הללו, שבדרך כלל מביעים את עצמם באמצעות הגוף – מצאו דרך חדשה להביע את עצמם. הם מטווטטים בהפסקות של חזרות, ויותר מעניין מכך – מאחורי הקלעים בין מערכות. בכך, הם נותנים הצצה אל מאחורי הטוטו: הם מספרים על פציעות, על הקטע שזה עתה ביצעו, על קשיים ועל החיים הפרטיים שלהם, ומזכירים שגם הם אנושיים, למרות שלעתים הם לא נראים כאלה, באמנות שדורשת שלמות. אגב, לאף אחת מהלהקות המסוקרות בכתבה, אין מדיניות רשמית לגבי פעילות של הבלרינות והרקדנים בטוויטר.
| Print article |






about 5 months ago
קשה לי להבין מדוע אתה טוען שה-iPad הוא מכשיר ליצירה ולא לצריכה של תוכן, בעוד דווקא הסלייט או הקאריר הם בדיוק להיפך.
הרי ה-iPad הוצג בראש ובראשונה כמכשיר להצגת מדיה מוכנה – ספרים, סרטים, מוזיקה, משחקים וכו' – ורק כדרך אגב גם ככזה שהכניסו לו אפשרויות מוגבלות ליצירת תכנים מסויימים (בצורת הגרסא הניידת החדשה של iWork).
קשה לי גם להבין למה ההתעקשות לציין שה-iPad יכשל כמחשב. ה-iPad הוא לא מחשב. הוא אף פעם לא הוצג כמחשב. מבחינת אפל, הוא איפהשהו בין האייפון למקבוק – דהיינו, מעין שלב ביניים בין מכשיר נייד לבין מחשב אישי. אפשר להטיל ספק בנחיצות של קטגורית הביניים שאפל מנסה לייסד, אבל להתעלם מקיומה, לקרוא למכשיר שאף פעם לא הוצג כמחשב "מחשב" ואז לצחוק עליו "חה חה חה! איזה מחשב גרוע, אפילו ריבוי משימות אין בו, או מקלדת אמיתית" נראה לי קצת מטופש, בערך כמו שאתלונן שהקטנוע שלי לא כולל מיזוג אוויר וכיסאות מתכווננים.
כמובן שאני לא טוען שה-iPad הוא מכשיר מושלם, או מתנת האל למין האנושי או משהו כזה. גם כי עוד לא נגעתי בו, וגם, בעיקר, כי כמו כל המוצרים של אפל – הוא מכשיר שמיועד לקהל יעד מאוד מסויים של צרכנים, שהם לא בהכרח כתבי טכנולוגיה. אני מבין לחלוטין אנשים שמכשיר כזה לא מתאים להם, בדיוק שאני מבין אנשים שמתעבים את ה-iPhone.
לעומת זאת, אני לא מבין אנשים שמנסים לבקר כל מיני מוצרים (לאו דווקא של אפל) בטרמינולוגיות שפשוט לא מתאימות לניתוח המוצרים הנ"ל, וחושש שבימים הקרובים אראה לא מעט ביקורות כאלה על ה-iPad.
שוין.
about 4 months ago
ארז, טוב שבאת. אין לי קפה להציע, אבל יש תגיות.
ותרשה לי להגיב.
אפל יומרנית. בעצם זה שהם הכניסו תוכנות יצירה במכשיר, הם אומרים לך – אפשר גם ליצור עליו תכנים. תביט בסרטי ההדרכה של התוכנות לאייפד. הם אפילו לא ממצמצים. מישהו באמת חושב לעבד גיליון אלקטרוני רציני על הדבר הזה??
תחשוב רגע מבחינת פיזיולוגיה של הממשק. כשאתה תכתוב עליו או תעבוד על גיליון נתונים – כיון שמדובר במקלדת על המסך, שתי אפשרויות בפניך, ארגונומית: או להחזיק את הידיים בגובה הכתפיים כדי שהאייפד יהיה לך מול העיניים – או להשפיל מבטך למכשיר שינוח בחיקך או יונח על שולחן. ברכותיי! בשימוש ממושך בתנוחה הזו – קנית לעצמך כאב צוואר איכותי.
בניגוד לטענות שלך, שהטרמינולוגיה שלי לא נכונה, נסה לחשוב על זה מזווית צרכנית.
אני מסתכל על זה מהזווית של הצרכן הפשוט (לא כתב טכנולוגיה, ובטח לא פנבוי של אפל) –
אדם נכנס לבסט ביי ומבקש מהמוכר משהו לגלישה, לצפיה בסרטים, קצת מוזיקה ואולי לכתוב איזה מסמך.
אם לא מדובר במקהד שטוף מוח, הוא יציע לו *כאלטרנטיבה* לאייפד, גם נטבוק, או סמרטבוק או אולי אפילו מחשב לוח זול (שעולה כמו האייפד, בדגמים המעט יותר יקרים).
אז גם אם אסכים עם הטענה שלך שהאייפד הוא לא מחשב (ואני לא) – הרי שהוא מתחרה מול מחשבים בקרב על ליבו וכיסו של הצרכן בחפשו אחרי כלי שימלא את צרכיו, ולכן, פונקציונלית, בהחלט יש מקום לבחון אותו במונחים האלה.
אפל מנסה לייסד קטגוריה?? למד את ההיסטוריה של הטכנולוגיה, ואל תאמין לשטויות של מחלקת השיווק של אפל. הם לא מייסדים שום דבר, אלא הולכים בשדות שאחרים חרשו עבורם.
מיקרוסופט כבר דוחפת את השימוש במחשבי לוח לפחות מאז 2005, ואינטל עוד ב-2007 הציגה את הרעיון של MID – Mobile Internet Device, שזה בדיוק האייפד. ואת זה לא רק אני אומר – גם בכיר בסמסונג כינה אותו – "MID מהולל".
אפל לא מייסדת כלום. רק קוצרת את פירות הזרעים שאחרים זרעו בשבילה – אינטל ושותפותיה שחינכו את השוק ומיקרוסופט שדוחפים את העגלה הזו כבר זמן רב.
כמו שאמר לי מקיני לגבי הסלייט – היינו יכולים להוציא אותו לפני כן. אבל הצלחה של מוצר זה הכל שאלה של תזמון. ובתזמון אפל תמיד הייתה טובה.
ולבסוף, לא יודע אם אתה כבר הספקת, אבל אני החזקתי אייפד ביד. זה לא גרם לי לשנות את דעתי עליו. להיפך. זה רק חיזק אותה.
מדובר בצעצוע מפונפן ויקר מדי לצריכת תכנים, ספר אלקטרוני על סטרואידים לכל היותר, ועם מסך מגע וככזה – הוא מאוד מוצלח. אבל הייתי מעדיף במקומו נטבוק או סמרטבוק בכל פעם.
ולמה באמת אין לך בקטנוע מיזוג וכיסאות מתכווננים? זה מחדל!