רב מילון

כשחבריה של החברה הפילולוגית של לונדון התכנסו בשנת 1857 מתוך כוונה ליצור "מילון חדש לאנגלית", מה שלימים יהפוך להיות מילון אוקספורד, הם דיברו על מילון בן 6,400 עמודים שיצא בארבעה כרכים. המילון הסופי, שיצא בשנת 1928, הכיל עשרה כרכים ויותר מ-400,000 ערכים. אבל הם לא שיערו בנפשם שעשרת הכרכים (והעדכונים שיבואו לאחריהם), יום אחד יקרמו עור וביטים ויעלו לרשת.

גם אם הייתם שואלים את נוח וובסטר, מחנך מקונטיקט שחי בתקופה המהפכה האמריקאית ולאחריה כמורה חיבר ספר דקדוק, שזכה לכינוי "המאיית בכריכה הכחולה" בשל צבע כריכתו, שהפך להיות לחם חוקם של תלמידים במערכת החינוך האמריקאית הצעירה במשך למעלה ממאה שנים, שיום אחד המפעל שהחל בריכוז השפה האנגלית בגירסתה האמריקאית, יעלה לרשת אלקטרונית בשם האינטרנט – הוא היה לוטש בכם מבט המטיל ספק בשפיותכם.

אבל זה קרה. עוד ב-1982 החליטו בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, כי עליהם להיערך לעידן החדש של מחשבים. ולכן, הוחלט שיש ליצור את המהדורה הבאה של המילון, שהעבודה עליה החלה ב-1984, גם בגירסה אלקטרונית – ולמילונאים הצטרפו מנהלי פרויקטים ומהנדסי מערכות. הגירסה החדשה, שיצאה ב-1989, הכילה לצד גירסת הדפוס, גם גירסה אלקטרונית מלאה.

לשם מחשובו של המילון, והעברתו מגירסת הנייר לגירסה האלקטרונית, הושקעו בשנים אלה 13.5 מיליון דולר בפרויקט, והמילון על תוספותיו ונספחיו הוקלדו על ידי 120 קלדניות (וקלדנים), ועברו עריכה בידי יותר מחמישים מגיהים…

המעבר לעידן הרשת
בין הגירסאות האלקטרוניות הראשונות, ובין הגרסאות המקוונות ברשת המוכרות לנו כיום, היה מה שהיום נראה כשלב חולף וזמני, אבל בשנות התשעים היה טרנד גדול – התקליטור. בשנות הזוהר של אמצעי האחסון העגול והמראתי שכיום נעלם כבר מחיינו, מילונים על תקליטורים היו סחורה חמה – אבל קצרת מועד:

"אנשים טעו לגבי השימוש בתקליטור", אומר לי ג'ון מורס, המנכ"ל של הוצאת מילון "מרים-וובסטר", כיום בבעלות של חברת בריטניקה. "אנשים יכלו לאחסן את המידע על ההרד דיסק", .אומר המילונאי הוותיק.

לידת הרשת הייתה זו שהביאה את המילונים הדיגיטליים לשימוש רחב, וזה קרה בתחילת שנות התשעים.

"זיהינו מספיק אנשים שרצו להשתמש במילונים בחינם ברשת. ועשינו אז החלטה, שבמקום להיבהל מהרשת או לברוח זה – החלטנו לאמץ את זה. ב-1996, החלטנו לשים את מוצר הדפוס הכי טוב שלנו ברשת – בחינם", אומר מורס. "זה היה צעד מפחיד…הנחנו שהם ימשיכו להשתמש גם בפרינט. אנחנו היינו בעידן ה"גם וגם". משתמשים של המילון המקוון יש יותר סיכוי שיקנו את גירסת הדפוס. נתח השוק שלנו בארה"ב למעשה גדל", הוא אומר. "עשינו הימור שאנחנו לא מוצר שאנשים קונים ומניחים על המדף. זה השתלם ובגדול".

ג'ון מורס, מנכ"ל מרים-וובסטר
ג'ון מורס, מנכ"ל מרים-וובסטר

"הסיבה שאולי ההחלטה הזו הייתה קלה בשבילנו לעומת תעשיות אחרות", אומר מורס, "היא שהתעשיה שלנו תמיד הייתה מאוד תחרותית. לאורך ההיסטוריה של יצירת מילונים, לפחת בשוק האמריקאי, הייתה מגמה של הפחתת המחיר של המוצר כדי להגביר את התפוצה. במובן מסוים, הצעד האחרון של לעבור לחינם היה הצעד הכי מפחיד, אבל זה היה רק הצעד האחרון בשרשרת של צעדים שכבר היו", הוא מציין.
אבל הצעד לא השתלם כל כך מהר: במשך עשר השנים הראשונות, מרים-וובסטר ברשת לא ראו הכנסות, ומורס מספר כי אנשי הכספים כעסו מדוע מוציאים כסף על אירוח האתר ועל שרתים ולא רואים מזה כסף.

בסופו של דבר, אגב, התעשיה מצאה את מקורות הרווח שלה: חלק מהמילונים הם בתשלום אך את עיקר הרווח עושים מפרסומות רשת, שהלכו והפכו למשוכללות – אך יש להן גם צד מטריד: פרטיות. על ידי חיטוט בדפים האחרונים שבהם גלשתם טרם בואכם לאתר מרים-וובסטר, יודעים המנועים של שירותי הפרסום לדלות פרטים על אודותיכם כמו מין, גיל ואזור מגורים ולהציע את המידע הזה למפרסמים. על אף שכל המידע הזה הוא אנונימי לכאורה ועובר רק בין מכונות, יש בכך משהו עוכר שלווה.

מילונים אקטואליים
אתרי המילונים המקוונים הם יצור שונה מאוד מהספרים המוכרים לנו מבית הספר או אלה המעלים אבק על מדף הספרים.

ראשית, למילונים המקצועיים כמו וובסטר, אוקספורד וקיימברידג', צמחו מתחרים חינמיים ופתוחים כמו ויקימילון, Wordrefrence או המילון האורבני, שהוא חזק מאוד בביטויי סלנג עכשוויים – רובם ככולם נסמכים על מיקור המונים ועל טוב לבם של מנדבי ידע. מורס, אגב, נוטה לזלזל בהם. "בניגוד למה שקורה באנציקלופדיות, אנשים לא אוהבים לכתוב הגדרות למילים", כך שלטענתו, היתרון של המילונאים המקצועיים נשמר.

ושנית, אתרי מילונים מקוונים כיום הם מקור ידע ואקטואליה, בדומה לאנציקלופדיות המקוונות. ברובם ככולם תוכלו למצוא מלבד תזאורוס (מילון ביטויים נרדפים), מילונים מקצועיים בתחומים כמו משפט או רפואה, גם את "מילת היום", מילים הקשורות לאירועים אקטואליים (כך למשל, אצל מרים-וובסטר פרסמו את המילה האנגלית "משיחי" בהקשר של ההתבטאות של שר הביטחון ביחס למזכיר המדינה ג'ון קארי), וטרנדים – אחרי איזה מילים אנחנו מחפשים הכי הרבה בזמן נתון. המילה שרשמה את הזינוק המשמעותי ביותר, תוכרז כ"מילת השנה".

עיין ערך חיזוי
אבל במידע הזה, של איזה מילים אנחנו מחפשים, טמון פוטנציאל נוסף, רב ערך: בדומה לגוגל צייטגייסט, או ניתוח של ציוצים, ניתן ללמוד מה מעניין בני אדם, חברות אנושיות ברגע נתון. בחלק מהמקרים יהיה מדובר בהדהוד של אירועים חדשותיים (למשל המילה "בריון" בהקשר של שחקן פוטבול אלים שסוקר בחדשות), אך יש במידע הזה גם פוטנציאל לחיזוי מגמות, במיוחד אם מדובר באירועים שנתיים חוזרים, כמו פתיחת שנת הלימודים האוניברסיטאית, כדוגמה, שמעלה חיפושים של מילים מאוד מסוימות.

ואיפה העתיד? כנראה במכשירים הניידים, ובתרגומים דו לשוניים. כלים כמו Google Translate, כלי תרגום ויזואליים (כאלה שמסוגלים לצלם שלטים או תפריטים ולזהות בהם מילים), וכלי תרגום בזמן אמת (שמאפשרים לתייר שוודי ל"שוחח" עם תושב מקומי בסין על ידי הקלטת הקול ופענוחו) הפכו את התרגומים הדו לשוניים לסחורה חמה, והאפליקציות של המילונים המקוונים משקפות את המגמות הללו.

ועוד כיוון שאליו הולכים המילונים המקוונים, הוא לימוד שפה, במיוחד אנגלית – אבל גם שפות אחרות. מורס ביקר בארצנו הקטנטונת לרגל השקת אפליקציית האנדרואיד החדשה של מורפיקס מבית מלינגו – שהיא חברה אחות של מרים וובסטר, שתיהן תחת הגג של בריטניקה.morfix

באפליקציה הזו יש דגש חזק על יכולות לימוד אנגלית, באמצעות "כרטיסיות" ומשחקי ניחוש מילים, המיועדים לקהל תלמידים צעיר ובוגר כאחד, כולל אשכולות מילים בנושאים ספציפיים – למשל, אנגלית עסקית, מילים בסיסיות לילדים, ביטויי שגורים בשדה התעופה או מילים הקשורות לנהיגה. מורס אגב מעריך שבעוד חמש שנים, האפליקציות יהיו מקור השימוש העיקרי, ואילו האתרים, שכיום שולטים בכיפה, יהוו את המיעוט.

את המודל של מלינגו הישראלית לאפליקציה לימוד השפות, תפיץ ותרחיב מרים-וובסטר גם לשפות נוספות, סוג של אור לגויים. אין ספק שהמורה נוח וובסטר, היה שבע נחת מסגירת המעגל.


התפרסם במקור במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות


נהניתם מהכתבה? אז בטח תאהבו גם את מגזין החיבור – מגזין טכנולוגיה דיגיטלי עברי חדש בעריכתי. ניתן להורדה כאפליקציה או כ-PDF כאן

2 תגובות בנושא “רב מילון”

  1. כתבה נהדרת, שממחישה שוב ושוב: יכולות המוח האנושי הן אינסופיות. ספרות המדע הבדיוני חזתה את כל ההתפתחויות האלה, כמעט אחת לאחת.
    חבל שאתה לא מפרסם כתבות בתדירות גבוהה יותר.
    ממתין לכתבה הבאה.

  2. ישראל תודה רבה.

    אני מודה ומכה על חטא – אני באמת לא מעדכן מספיק. אבל זה קצת קשה לאזור כוחות לכתוב גם לבלוג, כשאתה כותב לארבעה כלי תקשורת לפרנסתך. אם אתה רוצה מנה נוספת מאותו הנזיד, אני מאוד ממליץ על "החיבור" – מגזין הטכנולוגיה העברי החדש בעריכתי. זמין כאן: theuplink.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *