נשלח אלי על ידי בוריס בולטיאנסקי, ונמצא בבלוג של אלעד בבלוגלי. המקור אינו ידוע.
תרגום חופשי:
בדרכם הביתה חזרזיר זימר לעצמו, בחושבו כמה בר-מזל הוא שיש לו חבר כמו פו.

"אם חזרזיר מתעטש – הוא מת", חשב לעצמו פו.