מתכוון למה שאני כותב, כותב למה אני מתקוון
טמבל-וויזיה
הדרך השלישית והפס הרחב: מה מתכננת נציבות התקשורת בארה"ב?
מאי 10th
הבוקר פרסמתי את המאמר הזה ב-ynet, לפניכם גירסה מורחבת ומשופרת, למיטיבי קרוא…
נציבות התקשורת הפדרלית, הגוף האמון בארצות הברית על פיקוח של תדרים, תקשורת וכל הקשור בכך, בימים האחרונים מעורר סערות ומהומות בארצם של בני החירות ובית האמיצים.
סערה אחת, קשורה לתוכנית הפס הרחב הלאומית שהנציבות הציגה השבוע, והסערה השניה, אישור שנוי במחלוקת שניתן לתעשיית הקולנוע לחבל
הבאזז של גוגל ברשת
פבר' 10th
באזז. זהו השם בו הכתירה גוגל את התוסף או השירות החדש שלה שמצטרף אל תוך שירות הדואר המקוון שלה, Gmail. בכך, מזנקת גוגל מחדש אל תוך טריטוריית הרשתות החברתיות, טריטוריה שבה עד כה לא נחלה הצלחה, עם הרשת החברתית שלה, Orkut.
גוגל מבחינתה עושה מהלך חכם: היא משתמשת ב-Gmail, שכבר היום משמש סוג של "רכזת" גם
אני ב"השאלון" – גירסת המשיב
אפר' 10th
טוב, גם אני הצטרפתי לרשימת המכובדים שענו על "השאלון". וכיון שסיני גז הוכיח לי סופית שהוא אכן כתב דפוס, ומהות הרעיון של "לינק" לא ברורה לו כלל ועיקר, אז אני מפרסם את השאלון שלי כאן, בגירסת המשיב. כמו שהוא באמת היה אמור להיראות על הדפדפנים שלכם:
מה אתה עושה בימים אלה ?
עורך את ערוץ המחשבים והאינטרנט
כמה זוועות אפשר להכניס ב-30 שניות?
מרץ 17th
לפרק האחרון של גיבורים שישודר הערב, רץ השבוע פרומו (קידומון?). כתוביות התרגום שליוו את הפרסומת גרמו לי להתגרד. למה? כי במחלקת הפרומו של חברת הלווין לא יודעים עברית. כמה זוועות לשוניות קשות אפשר להכניס בשלושים שניות? תתפלאו, אבל לפחות שתיים.
טעות מספר אחת – אני מבעיט אתכם. כן, אני יודע שסיילר יכול להעיף אנשים ואפילו להבעיט
צהובונים לא-מציאותיים כדוגמה לאתיקה עיתונאית
אוק' 4th
לאחרונה, ובאיחור אופנתי כהרגלי, התחלתי לצפות בסדרה dirt (משודרת בישראל תחת השם צה!ב). הסדרה מספרת על עורכת צהובון מלוכלך, מהסוג שלא תמצאו בארץ, כזה שגורם ל"רייטינג" ו"פנאי פלוס" להיראות כמו "הארץ". את העורכת משחקת קורטני קוקס (ארקט), שאותה אני מחבב עוד מימי "חברים" – מה שאוטומטית הקנה לסדרה נקודות זכות בעייני. לוסי ספילר, (ספינר היה יותר רב משמעי), היא עורכת חסרת מעצורים: מנהלת "עיתונות המחאות" (Checkbook Journalism), משקרת כדי לאמת סיפורים, שולחת את הכתבים שלה להתחזות

